• reut22

לקראת צעדת המופקרות- "להיות גבר"

קטע שכתב בר שטרנפלד, מחנך שכבת סהר, בעלון שפורסם על תרבות האונס, ספטמבר 2020.


יומיים אחרי הפרסום של מקרה האונס באילת ישבתי עם אמא שלי בסלון ודיברנו, ותוך כדי שיחה יצא לה המשפט "אני מרגישה שאני שונאת את כל הגברים". עכשיו, אני אגיד שזו לא הפעם הראשונה שאני שומע ניסוח כזה או אחר של הרעיון, אבל לשמוע אותו מאמא שלי היה קשה. ביליתי את רוב החיים שלי כגבר ולחשוב שמישהו ישנא אותי בגלל המגדר שלי לא מקובל עלי, בעיקר כשהמישהו הזה היא אמא שלי.


לפני שאמשיך חשוב לי להבהיר משהו. אין בי שום סימפתיה לעבריינים שלקחו חלק במקרה האונס באילת – לא יכולה להיות סיבה או הצדקה למה שעשו ומבחינתי הם מפלצות אדם וראוי שיירקבו בכלא. כנ"ל לגבי כל מקרה של עבירות מין באישה או בגבר – אלו עבירות שדורשות ענישה חמורה והתערבות טיפולית אחריה גם לנפגעים וגם לפוגעים. לא, מה שחשוב לי לדבר עליו היא התפישה לפיה התמונה המגדרית מחולקת לשניים – נשים הן תמיד קורבנות וגברים הם תמיד הפוגעים. כי המציאות לא עובדת ככה, ועם כמה שנוח לפעמים לראות אותה בשחור-לבן כזה זה עושה עוול לכולם ומונע טיפול נכון בקורבנות ובפוגעים.


לרובנו יש איזושהי הירתעות כשאנחנו שומעים על גברים כקורבנות או על נשים כפוגעות כי איפשהו זה לא מתיישב לנו עם הנחות חברתיות שהפנמנו לאורך החיים. אפשר לפרוט את סוגי התגובות שעולות מהרעיון הזה לכמה קטגוריות אופייניות:

- הכחשה של הטענה. למשל – "אין תלונות שווא כנגד גברים על פגיעה מינית."

- גימוד של ממדי התופעה. למשל – ""יש גברים נפגעים מינית, אבל הם מהווים רק 13% מהפניות למרכזי הסיוע, אז אין צורך להתייחס לכך במיוחד."

- הפיכת הבעיה מבעיה גברית לבעיה נשית. למשל – "הבעיה היא לא שגברים מחוייבים לסכן את חייהם בשירות קרבי, אלא שלנשים אין את האופציה."

- טענה שביקורת על נשים או הפמיניזם יסכן את הצלחות הפמיניזם. למשל – "יש אלימות בזוגיות מצד נשים, אבל ענישה שלה עלולה להרתיע נשים מלהתלונן על אלימות בעתיד."

- הצגת מי שמשמיע את הטענות כגבר או אישה חלשים. למשל – "זה לא שבת הזוג שלך מתעללת בך רגשית, אתה פשוט לא יודע להתמודד עם אישה חזקה ומשוחררת."


אני יכול לכתוב על עוד הרבה מצוקות גבריות – על חוסר השוויון החוקי והחברתי בגירושין, על הטרגדיה של ילדים (וילדות) שגדלים בלי דמות אב, על התופעה הנוראית של ניכור הורי, על אחוז ההתאבדויות הגבוה בקרב גברים (80% מכלל ההתאבדויות), על חוסר הטיפול בגברים נפגעי תקיפה מינית בקרב המשטרה ומרכזי הסיוע, על אחוזי הפשע והכליאה הגבוהים (מעל 95% מהכלואים בישראל), על הקושי והפערים המגדריים בביה"ס ובהשכלה גבוהה...

יש הרבה תתי-נושאים, אבל בסופו של דבר רובם נובעים ממושג אחד – פער האמפתיה.




5 צפיות0 תגובות